למה אני סובל מקוצר נשימה כשהבדיקות תקינות?

תחושת קוצר נשימה יכולה להיות מטרידה, במיוחד כאשר הבדיקות הרפואיות הסטנדרטיות חוזרות תקינות. אם עברתם בדיקות כמו צילום חזה, א.ק.ג., ספירומטריה ואקו לב ללא אבחנה ברורה, אינכם לבד. רבים מתמודדים עם מצב זה, המכונה קוצר נשימה בלתי מוסבר.

הבנת קוצר נשימה בלתי מוסבר

קוצר נשימה נובע כאשר יש חוסר איזון בין דרישת הגוף לאוויר לבין יכולת מערכת הנשימה לספק אותה. גם בהיעדר ממצאים חריגים בבדיקות סטנדרטיות, ישנם גורמים תת-קליניים שיכולים לגרום לתחושה זו.

גורמים אפשריים לקוצר נשימה בלתי מוסבר

1. חוסר כושר גופני: ירידה בכושר הגופני יכולה להוביל לקוצר נשימה מוגבר במהלך פעילות. מחקרים מצביעים על כך שחוסר כושר הוא גורם שכיח לקוצר נשימה בלתי מוסבר, במיוחד לאחר תקופות של חוסר פעילות או מחלה ממושכת.

2. תסמונת היפרוונטילציה: מצב שבו נשימה מהירה או עמוקה, לעיתים כתוצאה ממתח או חרדה, מובילה לתחושת קוצר נשימה. חשוב לזהות ולטפל בגורמים המעוררים.

3. תפקוד לקוי של הסרעפת: הסרעפת היא שריר מרכזי בנשימה. תפקוד לקוי שלה, הנובע מנזק עצבי (למשל לאחר ניתוח בבית החזה או בטן עליונה) או מחלות שריר, יכול לגרום לקוצר נשימה בלתי מוסבר.

4. גורמים לבביים: מצבים כמו אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF) יכולים להופיע עם תפקוד לב תקין במנוחה אך לגרום לקוצר נשימה במאמץ.

5. מחלות כלי דם ריאתיים: שלבים מוקדמים של יתר לחץ דם ריאתי או מחלות כלי דם אחרות עשויים שלא להתגלות בבדיקות סטנדרטיות אך לגרום לתסמינים משמעותיים.

6. סיבות חוץ ריאתיות: לעתים בחיפוש אחר מגבלה לבבית או ריאתית, שוכחים סיבות שכיחות אחרות הגורמות לקוצר נשימה דוגמת אנמיה חדשה או תת פעילות בלוטת התריס.

7. סיבות נוירולוגיות: תחום פחות מוכר אך צובר תאוצה בעולם הקוצר נשימה הוא חוסר תפקוד אוטונומי. מדובר על מצב בו הורידים אינם מקבלים את העצבוב הדרוש לצורך החזרת הדם לצד הימני של הלב. יכול להווצר למשל לאחר מחלה ויראלית, כאשר הדוגמה הנפוצה היא מגיפה הקורונה. ישנם מספר מחקרים המשתמשים בטכניקה של בדיקת מאמץ לב ריאה משולב עם צנתור ימני (טרם זמין בארץ אך עומל בימים אלו על הקמתה בבית חולים איכילוב) כדי להוכיח זאת ולהתאים טיפול מתאים.

8. גורמים פסיכוגניים: גורמים רגשיים ופסיכולוגיים, כולל חרדה והפרעות פאניקה, יכולים להתבטא בתסמינים פיזיים כמו קוצר נשימה.

גישות אבחון מתקדמות

כאשר בדיקות סטנדרטיות אינן מספקות תשובות, בדיקות מתקדמות יכולות לספק תובנות, למשל:

• בדיקת מאמץ קרדיו-ריאתית (CPET): בדיקה זו מעריכה את תפקוד הלב והריאות במהלך פעילות גופנית, ומסייעת בזיהוי בעיות כמו חוסר כושר או מגבלות לבביות.

• בדיקת Impulse Oscillometry: בדיקה המשתמשת בגלי קול לצורך בחינת התפקוד הריאתי, נחשבת לרגישה יותר עבור זיהוי של הפרעות חסימתיות.

• הדמיה ברזולוציה גבוהה: טכניקות הדמיה מתקדמות יכולות לזהות חריגות עדינות ברקמת הריאה או בכלי הדם שאינן נראות בסריקות סטנדרטיות.

• הערכת תפקוד הסרעפת: בדיקת תנועתיות וחוזק הסרעפת יכולה לחשוף תפקוד לקוי התורם לקוצר נשימה.

צעדים מומלצים

אם אתם חווים קוצר נשימה בלתי מוסבר:

• התייעצו עם מומחה: ד״ר קליינהנדלר בעל מומחיות מיוחדת בבירור של קוצר נשימה וחוקר בתחום, יכול להנחות אתכם בתהליך האבחון המתקדם לזיהוי הגורם.

• תעדו את התסמינים: שמירה על יומן המתעד מתי וכיצד מופיעים התסמינים יכולה לספק מידע חשוב לרופא.

• השכילו והבינו: הבנת הגורמים האפשריים תאפשר לכם להיות שותפים פעילים במסע הבריאותי שלכם.