נודולים ריאתיים: “כתמים” בריאה – מה חשוב לדעת?

1. מהו נודל ריאתי?

נודל (Pulmonary Nodule) הוא כתם קטן (עד 3 ס״מ) שמתגלה בדרך-כלל במקריות בצילום חזה או CT. למרות החשש הראשוני, יותר מ-95 % מן הנודולים הם שפירים ואינם סרטניים.

2. גורמים נפוצים וסיכון לממאירות

• שפיר: צלקות ישנות, דלקות זיהומיות (למשל שחפת, פטריות), דלקות אוטואימוניות, הסתיידויות, המרטומות (גידולים שפירים)

• ממאיר: סרטן ריאה ראשוני או גרורות.

• מתי נחשוד יותר בממצא סרטני: גיל מבוגר > 50, עישון פעיל/לשעבר, חשיפה לאסבסט או חומרים נשאפים אחרים, סיפור אישי/משפחתי של סרטן.

3. רמזים בצילום שיכולים להרגיע או להדאיג

מאפיין	לרוב שפיר	חשוד לממאיר
גודל	< 6 מ״מ	> 8 מ״מ
צורה	עגול, חלק	בלתי-סדיר, “ספיקולטי”
גדילה	יציב ≥ 2 שנים	הכפלה תוך ∼4 ח’
הסתיידות	קיימת	נעדרת

5. אז מה עושים אם מצאו לי נודול?

• מעקב (Watchful Waiting) – לנודולים זעירים וללא גורמי סיכון לעיתים אין צורך בהמשך מעקב. בנודולים קטנים החל מ 6 מ"מ: CT כל 6–12 חודשים. אם אין שינוי במשך שנתיים, נחשב לרוב כשפיר.

• נסיון טיפול בזיהום – אנטיביוטיקה/אנטי-פטרייתי כשמתאים. בחינת תגובה בסיטי חזה לאחר 4-6 שבועות.

• ביופסיה תחת סיטי / US / ברונכוסקופיה - כאשר יש חשד לממאירות אזי יש לרוב לבצע דגימה. בהתאם למיקום הנודול, גודלו ומעורבות של בלוטות לימפה נוספות - ניתן להחליט על הגישה הנכונה לדגימה.

• הדמיית PET - לעתים כאשר הנודול הריאתי אינו נגיש לדגימה בצורה נוחה, אזי הולכים להדמייה כלל גופית ש"מסמנת" את האיזורים עם הפעילות המטבולית המוגברת. יכול להכווין בהחלטה על צורת הדגימה/טיפול אולם זה אינה בדיקה אבחנתית - מאחר וגם בזיהום או דלקת תהיה פעילות מוגברת בדומה לממצא סרטני.

• ניתוח - לעתים כאשר החשד מאוד גבוה או כאשר אין דרך טובה לדגום את הממצא, אנו מפנים לביופסיה ניתוחית או ישר לניתוח שם טרם המשך התערבות מבצעים ביופסיה תוך ניתוחית.

  

  שורה תחתונה: גילוי נודל ריאתי הוא תופעה שכיחה. ברוב המקרים מדובר בממצא שפיר, ועם ניהול נכון – הכולל הערכת סיכון אישית, מעקב CT בהתאם להנחיות וצוות רב-תחומי – ניתן לשמור על בריאות הריאות ולמנוע טיפולים מיותרים. הופיע לכם “כתם” בריאה? פנו למומחה ריאות לקבלת ייעוץ מותאם אישית.