חיסוני חורף למבוגרים עם מחלת ריאות: שפעת, קורונה, דלקת ריאות ו-RSV

בקצרה: אם יש לכם מחלת ריאות כרונית, כמו אסטמה, COPD, ברונכיאקטזיס או פיברוזיס ריאתי, זיהום נשימתי בחורף מסוכן לכם יותר מאשר לאדם בריא. ארבעה חיסונים שכדאי לעבור עליהם עם הרופא לפני החורף: שפעת (כל שנה), קורונה (מנה מעודכנת, לפי ההנחיות לאותה עונה), פנאומוקוק (החיידק השכיח שגורם לדלקת ריאות, בדרך כלל מנה אחת) ו-RSV (לבני 60 ומעלה). החיסונים אינם מונעים כל הצטננות, אבל הם מפחיתים את הסיכוי למחלה קשה, להתלקחות ולאשפוז.

בכל סתיו חוזרת אצלי במרפאה אותה שיחה. מטופלת עם COPD מספרת שבחורף שעבר “הצטננות קטנה” נגמרה אצלה בשבוע של אשפוז. כשאני שואל על חיסונים, התשובה היא לעיתים קרובות “לא יצא לי”, או “פעם התחסנתי, ומיד אחר כך חליתי”.

אני מבין את ההיסוס. ובכל זאת, דווקא למי שהריאות שלו רגישות, חיסוני החורף הם מהצעדים הפשוטים והיעילים ביותר שאפשר לעשות. בפוסט הזה אעבור על ארבעת החיסונים המרכזיים, ועל מה שהמחקר באמת מראה לגבי כל אחד מהם.

למה וירוס “רגיל” מסוכן יותר כשיש מחלת ריאות

אצל אדם בריא, שפעת היא שבוע לא נעים במיטה. כשדרכי האוויר כבר מודלקות או פגועות, אותו וירוס עלול להצית התלקחות: יותר קוצר נשימה, יותר שיעול וליחה, ולעיתים צורך בסטרואידים, באנטיביוטיקה או באשפוז. זיהום ויראלי גם מחליש את ההגנות של דרכי האוויר ופותח פתח לדלקת ריאות חיידקית שמגיעה אחריו.

חלק גדול מההתלקחויות של COPD ושל אסטמה בחורף מתחיל בזיהום ויראלי. וכל התלקחות קשה משאירה סימן: לחלק מהמטופלים לוקח שבועות ארוכים לחזור לעצמם. לכן המטרה היא למנוע את ההתלקחות מראש, ולא רק לטפל בה היטב כשהיא מגיעה.

שפעת: כל שנה מחדש

נגיף השפעת משתנה משנה לשנה, ולכן החיסון מתעדכן ויש לחזור עליו בכל סתיו. ההגנה נבנית בתוך כשבועיים.

מה הראיות? בסקירת Cochrane של מחקרים מבוקרים, חיסון השפעת הפחית את מספר ההתלקחויות בחולי COPD. ההתלקחויות שנמנעו היו אלה שהופיעו שלושה שבועות ויותר אחרי החיסון, כלומר אלה שנגרמות מהשפעת עצמה, ולא נמצאה עלייה בהתלקחויות בשבועות הראשונים. תופעות הלוואי היו בעיקר מקומיות, קלות וחולפות.

יש גם רווח שפחות מדברים עליו. שפעת מעמיסה לא רק על הריאות אלא גם על הלב. בניתוח משולב של מחקרים מבוקרים שפורסם ב-JAMA, חיסון השפעת נקשר לירידה של כשליש באירועי לב וכלי דם אצל מטופלים בסיכון גבוה. למטופלים עם COPD, שרבים מהם סובלים גם ממחלת לב, זו סיבה נוספת להתחסן.

פנאומוקוק: החיסון נגד “דלקת ריאות”

פנאומוקוק הוא החיידק השכיח ביותר שגורם לדלקת ריאות, ולעיתים גם לזיהום קשה בדם. החיסון נגדו אינו עונתי: ברוב המקרים מדובר במנה אחת, שאפשר לקבל בכל חודש בשנה.

במחקר CAPiTA, שכלל כ-85,000 בני 65 ומעלה, חיסון מצומד נגד פנאומוקוק מנע קרוב למחצית ממקרי דלקת הריאות שנגרמו מהזנים הכלולים בחיסון, וכשלושה רבעים ממקרי המחלה הפולשנית. חשוב להבין את הגבול: החיסון מגן מפני הזנים שהוא מכיל, ולא מפני כל דלקת ריאות באשר היא. החיסונים החדשים יותר מכסים מספר גדול יותר של זנים.

בישראל החיסון ניתן בקופות החולים לבני 65 ומעלה, וגם לצעירים יותר שנמצאים בקבוצות סיכון, ומחלת ריאות כרונית היא אחת מהן. אם קיבלתם בעבר חיסון ישן יותר נגד פנאומוקוק, שאלו את הרופא או את האחות אם כדאי להשלים מנה של החיסון העדכני.

RSV: החיסון החדש שכדאי להכיר

את RSV הכרנו שנים כ”וירוס של תינוקות”. היום ברור שהוא פוגע גם במבוגרים, ובמיוחד במי שיש לו מחלת ריאות או מחלת לב. במחקר שעקב אחרי מבוגרים שאושפזו בגלל RSV, שיעור האשפוזים אצל חולי COPD היה גבוה בערך פי שישה.

מאז 2023 יש חיסונים נגד RSV למבוגרים. בשני מחקרים גדולים שפורסמו ב-New England Journal of Medicine, מנה אחת מנעה בין שני שלישים ליותר מ-80% ממקרי המחלה בדרכי הנשימה התחתונות בבני 60 ומעלה, וההגנה נשמרה גם אצל מי שיש לו מחלות רקע. בנתונים מהעולם האמיתי בארצות הברית, שפורסמו ב-Lancet, החיסון מנע כ-80% מהאשפוזים בשל הנגיף.

בשונה מחיסון השפעת, נכון להיום לא מקובל לחזור על חיסון ה-RSV בכל שנה. בישראל החיסון רשום לבני 60 ומעלה. תנאי הזכאות וההשתתפות העצמית משתנים בין הקופות ובין הביטוחים המשלימים, ולכן כדאי לברר בקופה שלכם.

קורונה: מנה מעודכנת

הקורונה לא נעלמה. היא הפכה לעוד נגיף נשימתי שחוזר בגלים, ולמטופלים עם מחלת ריאות כרונית היא עדיין עלולה לגרום למחלה קשה. כמו בשפעת, החיסון מתעדכן בהתאם לזנים שמסתובבים.

במחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine ב-2025 וכלל כ-300,000 יוצאי צבא בארצות הברית, מי שקיבלו את חיסון הקורונה המעודכן יחד עם חיסון השפעת אושפזו פחות בשל קורונה, ומתו פחות ממנה, בחצי השנה שלאחר מכן, בהשוואה למי שקיבלו חיסון שפעת בלבד. ההגנה אינה מוחלטת, אבל היא נצפתה גם אצל מטופלים עם מחלות רקע.

ההמלצות של משרד הבריאות לגבי חיסון הקורונה מתעדכנות מדי עונה, ומתמקדות בבני 65 ומעלה ובקבוצות סיכון. בדקו בקופה מה ההמלצה העדכנית עבורכם.

שאלות מעשיות: מתי, איפה, ומה אם אני באמצע התלקחות

• מתי? הזמן הטוב ביותר הוא תחילת הסתיו, אבל גם באמצע החורף לא מאוחר מדי.
• איפה? במרפאת קופת החולים, אצל האחות. לחיסון השפעת בדרך כלל אין צורך בהפניה.
• כמה חיסונים בבת אחת? את חיסוני השפעת והקורונה מקובל לתת באותו ביקור. לגבי שילובים נוספים, התייעצו עם הצוות המטפל.
• בזמן התלקחות או חום? ממתינים להחלמה ואז משלימים.
• משאפים וטיפולים ביולוגיים? אינם סיבה להימנע מחיסון. מי שנוטל סטרואידים בכדורים במינון גבוה או תרופות שמדכאות את מערכת החיסון צריך לתאם את החיסונים עם הרופא.

יש חיסונים נוספים שכדאי לשאול עליהם, כמו החיסון נגד שלבקת חוגרת והחיסון נגד שעלת. וחשוב לזכור שחיסון הוא שכבת הגנה אחת מתוך כמה: שימוש קבוע במשאפים, הפסקת עישון ושטיפת ידיים חשובים לא פחות. על הזיהומים עצמם, ועל הבירור והטיפול בהם, תוכלו לקרוא בעמוד זיהומי ריאה. מי שמתמודד עם ברונכיאקטזיס או עם פיברוזיס ריאתי ימצא התייחסות לחיסונים גם בפוסטים הייעודיים.

מהניסיון שלי במרפאה

המשפט שאני שומע הכי הרבה הוא “בכל פעם שהתחסנתי, חליתי”. אני מסביר שהחיסון ניתן בדיוק בעונה שבה מסתובבים עשרות נגיפים אחרים, ושהוא לא אמור למנוע כל נזלת. הוא אמור למנוע את השבוע במחלקה הפנימית. כשמטופל מגיע אליי אחרי אשפוז בגלל התלקחות, אחת השאלות הראשונות שלי היא אילו חיסונים הוא קיבל, ולא פעם מתברר שאף אחד לא עבר איתו על הרשימה.

במחקר רב-מרכזי שהשתתפתי בו, שבחן אשפוזים בשל התלקחות COPD ב-13 מרכזים רפואיים, ראינו שביקור אצל רופא ריאות בתקופה שלפני האשפוז נקשר לטיפול מוקדם יותר ולאשפוז קצר יותר. מבחינתי, ביקור כזה בסתיו הוא גם ההזדמנות לעבור יחד על החיסונים ולוודא ששום דבר לא נשכח.

מתי כדאי לפנות לרופא ריאות

אם יש לכם מחלת ריאות כרונית ואינכם בטוחים אילו חיסונים קיבלתם ואילו חסרים, כדאי לעבור על כך עם רופא המשפחה או עם רופא הריאות לפני החורף. ואם למרות החיסונים אתם סובלים מהתלקחויות חוזרות, מזיהומים שחוזרים כמה פעמים בשנה, או משיעול וקוצר נשימה שלא חולפים אחרי מחלת חורף, זה הזמן לבירור מסודר. חום גבוה, קוצר נשימה שמחמיר או ליחה דמית מחייבים פנייה לרופא בהקדם.